<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן פ"א</h1>
<h2>דף ז:</h2>
מהר"מ ז"ל וששאלתם אם מקצת הקהל יכולין לתת חרם בעל כרחם של האחרים ואפי' עמדי' וצווחין אי הוה דבר משום מגדר מילתא וצורך הקהל שבלא זה אי אפשר להם להיות כופין בני העיר זה את זה לקיים כדאמר בפרק קמא דבבא בתרא ובתוספתא דבבא מציעא מילי טובא, אבל חרם אין נראה לומר אלא מדעתם לאפוקי בעל כרחם, ואם עוברים על אותו חרם אין להם עונש לאותם שלא קבלוהו, כדאמר בפרק אמר ר' עקיבא (דף פ"ח) אמר רבה מודעה רבה לאורייתא אף על גב דקבלוה כיון דאנוסים הוו ובעל כרחם קבלוהו אי לאו דהדר קבלוה בימי אחשורוש מדעתםא), וממה ששתפו הקב"ה במכירת יוסף אין ראיה דרצונו היה דבלאו הכי לא היה מגלה דלאו דלטור הוא כדאשכחן במעשה דעכן. [סמ"ק סימן פ"א ליקוטין ממהר"ם מרוטנבורג]. א) ואף על גב דקבלו התורה בהר גריזים והר עיבל מכל מקום על פי הדבור היה והוי כע"כ. ומה שכרתו ברית עם יהושע לא היה אלא שלא לעבוד עכו"ם.
